​

בסוף שנות ה 30 נולד בנם הראשון של נח ונעמי, ובאמצע שנות הארבעים נולדה בתם, אריאלה, לימים אמנית שמוכרת במיוחד בזכות עבודותיה כצלמת ותערוכה מכוננת שיצרה על סרטן השד שבה חלתה (התערוכה נקראה "היופי הוא הבטחה לאושר" והיא הוצגה במוזיאון ישראל בשנות ה 90).

​

לאחר שהילדים גדלו, ומרגע שהמשפחה הקטנה עברה לקריית ביאליק לבית משל עצמה (אותו בנה נוח במו ידיו), התפנה נוח לאמנות שמשכה אותו במיוחד: פיסול.

 

לאורך שנות ה 60 וה 70 פיסל עשרות פסלים שרובם ככולם נשמרו בביתו. מעת לעת נהג לפנות לרשויות או למנהיגים שונים עם הצעות לפסל פסלים עבור המרחב הציבורי, אך הצעותיו מעולם לא התקבלו. נח הלך לעולמו בגיל 75 מבלי שזכה להציג את האמנות שלו.

​

כעשרים שנה לאחר מכן יצרה בתו אריאלה מספר עבודות אמנות שמהוות מעין מחווה לאמן שהיה אביה. נח הלך לעולמו באמצע שנות השמונים.